החלטה בתיק ת"א 45911-08-11

בפניי בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות.

כללי;

התביעה שהוגשה בידי התובע הינה תביעת שיבוב לתשלום  ע"פ סעיף 328(א) לחוק המל"ל, כך היא הוכתרה ובה הוא מבקש כי המבטחת של הרכב תשלם לו את התגמולים אותם שילם למבוטח בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 25.8.04.

בסעיף 18 לכתב התביעה התובע מבקש כי אם יוחלט כי ההסכם שנחתם עם הנתבעת יחול על התאונה אזי הוא מבקש תשלום מכוח ההסכם ועל פיו.

הנתבעת טענה כי התביעה התיישנה מאחר ומדובר בתביעת שיבוב מכוח סעיף 328 לחוק המל"ל מאחר ומיום אירוע התאונה ועד להגשת כתב התביעה המתוקן חלפו יותר מ- 7 שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות), כאשר המועד הקובע לעניין מניין הימים של ההתיישנות הינו מועד אירוע התאונה זאת ע"פ פסיקה של ביהמ"ש העליום בע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק עמית פד נז(4) 433.

התובע טוען כי מאחר ותביעתו הינה תביעה ע"פ ההסכם יש למנות את ימי ההתיישנות מיום תשלום התגמולים דהיינו מיום 6.6.05 וממועד זה ועד להגשת כתב התביעה התוקן לא חלפו 7 שנים. לחילופין טוען התובע  כי הגשת התביעה המוקרית נגד חברת הראל מקורה בטעות טכנית בלבד,  כתב התביעה המתוקן הוא אותה תביעה שהוגשה במקור רק בשינוי שם הנתבע ואין מקום לחסום את התובע רק בשל טעות טכנית זו.

חלות ההסכם על התביעה ;

אין חולק כי התאונה נשוא התביעה אירעה ביום 25.8.04 דהיינו לפני ביטול ההסכם.

בע"א (מחוזי י-ם) 20879-05-11 המוסד לביטוח לאומי נגד ארטור חנין ואח' - פורסם בנבו, כב' השופטים א' אפעל גבאי, א' פרקש ור' כרמל) נקבע כי, ביטול ההסכם  אינו חל על תאונות שהתרחשו לפני המועד בו נכנס הביטול לתוקף ונקבע כי בתאונות אלה אין למוסד זכות לתבוע את מבטחת השימוש ברכב ע"פ סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי אלא עליו לדרוש שיפוי לפי ההסכם.

ביהמ"ש העליון , כב' השופט ריבלין בהחלטתו מיום מיום 19.4.12 (ברע"א 8354/11 המוסד לביטוח לאומי נגד ארטור חנין ואיילון חברה לביטוח בע"מ ואבנר חברה לביטוח בע"מ- פורסם בנבו)   דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעם המל"ל  על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בע"א 20879-05-11 לעיל וכך נותרה פסיקת ביהמ"ש המחוזי על כנה.

מכאן ולאור העובדה כי התאונה נשוא התביעה התרחשה לפני ביטול ההסכם, ההסכם חל עליה.

עילת התביעה;

אין חולק שהמוסד לביטוח לאומי קיימת לו זכות חזרה אל המזיק; קיימת חשיבות מרובה מאוד בסיווג זכות החזרה  הקיימת למוסד לביטוח לאומי בין אם היא מכוח סעיף 328 לחוק המל"ל ( המקרה הקל) ובין אם היא מכוח ההסכם רב השנים (המקרה הקשה)  לתביעה בעלת אופי עצמאי  שיפוי להשתתפות או לתביעה בעלות אופי סוברוגטיבי (של תחלוף), הקרויות לא אחת תביעות שיבוב  היונקת את קיומה מזכות הניזוק .

על תחלוף ושיפוי ומה שביניהם ;

פסיקת בתי המשפט מסווגת ככלל את זכויות החזרה לפי החוקים השונים לתביעות בעלות אופי עצמאי, הקרויות לעיתים קרובות בשם תביעות שיפוי, שמניין תקופת התיישנותן נספר ממועד תשלום הפיצויים לניזוק, לתביעות בעלות אופי סוברוגטיבי (של תחלוף), הקרויות לא אחת תביעות שיבוב, שמניין תקופת התיישנותן נספר ממועד קרות המאורע הנזיקי.

ראו בהרחבה  פסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין ברע"א 1591/08 חיים חזנוב נ. קרנית קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים - ( לא פורסם).

יש להבהיר כי זכות שיפוי מולידה עילת תביעה עצמאית, כי אז, ובהתאם להלכה הפסוקה, קמה עילת תביעה חדשה עם ביצוע של כל תשלום ותשלום. לעומת זאת, באם מדובר בזכות סוברוגטיבית, כי אז נכנס המוסד לביטוח לאומי  לנעלי הניזוקים, ועילת התביעה קמה מיום התאונה.

תביעת שיבוב היא תביעה מכוח המחאת הזכות של הניזוק והיא כפופה לכל המגבלות החלות על זכות הנפגע לרבות מועד ההתיישנות; תביעת שיפוי היא תביעה היונקת את קיומה מחוזה ( דוגמת חוזה בין קבלן ראשי וקבלן משנה) או מכוח החוק (סעיף 84 לפקודת הזניקין או סעיף 2 לצו הפלת"ד (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים) תביעה כזו עצמאית מנותקת מהאירוע הנזקי שקדם לחיוב, עילת התביעה קמה מיום ביצוע התשלום .

אמנם קיימת אי בהירות במונחים השורים חקיקה השונה ביחס למונחים : שיבוב, שיפוי, תחלוף, חזרה והשבה אך ניתן לאמץ את המבחן שהותוה בידי כב' השופט א. רובנשטיין בפרשת חזונוב הנ"ל כמורה דרך כיצד לסווג את הזכות. תביעת חזרה אשר לה מרכיבים משותפים רבים עם תביעת הניזוק היא תביעה סוברוגטיבית - תביעת תחלוף - בה נכנס התובע בנעלי הניזוק ואין לו יותר משהיה בזכות המקורית; תביעה בעלת סממנים עצמאיים - המכונה כאמור לא אחת תביעת שיפוי - היא כזו שביסודה עילת תביעה חדשה - תשלום הפיצויים לניזוק.